לבכות על החורבן שנמשך
כשהייתי ילדה, היה יום בשנה שבו אימא שלי והדודים היו מקפידים כולם להתאסף יחד בבית הקברות בו היו קבורים הוריהם שהלכו לעולמם. דוד שלי היה גר במוסקבה, אימא שלי בחרקוב אוקראינה ודודה שלי הייתה גרה בסוחומי גאורגיה. וכולם היו מגיעים, בטיסות, רכבות ומכוניות. הכל בכדי לחלוק כבוד למתים. לא ידעתי אז שמדובר ביום ט' באב. … להמשך קריאה