ימי בין המצרים הם שלושת השבועות בין צום י"ז בתמוז לצום ט' באב. חודש אב ובשמו המלא מנחם אב זהו חודש גדוש בצער ואבלות ובכלל חודש מלא מזל רע. המאורעות המוכרים ביותר הם הבקעת חומות ירושלים,חורבן שני בתי מקדש. ימים קשים אלה שמציינים צרות וחורבנות מזוהים גם עם הרבה מנהגי אבלות והרשימה באמת ארוכה כגון: הימנעות משמיעת מוזיקה, ריקוד, איסור תספורת, קניה ולבוש ביגוד חדש, לא משפצים ויש אף כאלה שלא נוהגים לאכול בשר והרשימה עוד נמשכת.
כשחושבים על זה כל המנהגים של הימים האלה זוהי שורה ארוכה של איסורים והחמרות אבל מה כן? מהמקורות אפשר להבין שבגלל שנאת חינם ועוד כמה מעשים רעים שעשינו אחד כלפי השני, התוצאה הייתה חורבן ושבר כללי בעם. האם אנחנו שינינו את דרכנו האם אנחנו למדנו משהו מהעבר?
נראה שבשנים האחרונות, אפילו במאות האחרונות, היינו עסוקים בלבנות את הארץ ולבנות את עצמנו, להיות עצמאים במדינה משלנו ולבנות את התא המשפחתי הפרטי שלנו. ואיפה אהבת חינם ויחס טוב אחד לשני? עם השנים שחולפות אנו התכנסנו עוד ועוד פנימה והגדלנו את עצמנו ונראה שהיחסים בינינו נועדו אך ורק כדי לנצל עוד ועוד אחד את השני וככל שאני מגדילה את עצמי אני בכך מקטינה את האחר.
הניצול שנוצר בחברה יצא מאיזון ולא כמו בטבע שהאיזון הוא סימביוטי כאשר כל צד מנצל אמנם את האחר אבל הניצול הוא הדדי וכל צד מרוויח. אצלנו לצערי הניצול הוא חד כיווני וככל שלי יש יותר לשני יש פחות ונוסף לזה גם הנאה גדולה אם השני ממש סובל כך אני רואה שלי הרבה יותר טוב ממנו.
מהי בכלל שנאת חינם? זהו בעיקר מונח מהיהדות והביטוי שלו שאדם שונא את האחר בלי סיבה ממשית אלא רק בגלל שהוא חושב אחרת או כי הוא שייך לאיזו קבוצה שיש לה דעות או מנהגים שונים. המושג שנאת חינם נאמר לראשונה בהקשר בית שני שחרב בגלל שנאת חינם שהייתה באותו הדור. ישנה אגדה שמספרת על כך שפעם בטעות הוזמן אדם למסיבה של שונאו והוא סולק משם בגסות למרות שהיה מוכן לשלם עבור האירוע.
זה מעיד על עומק הרגשות כשאדם שונא אז הוא לא חושב בהיגיון וכל כולו נתון בתוך רגשות השנאה שלא מאפשרות לו לנהוג כאדם. כנראה שרגשות השנאה חזקות מכל היגיון או רצון טוב. נשאלת השאלה מה אנו יודעים על אהבת חינם? לא הרבה כנראה ואם ידוע משהו בטח מאוד קשה לקיים אחרת למה אנו מחכים?